4 מאי 2012
”זכויות אדם" – חרב הפיפיות
כאשר סמואל ג'ונסון איש סיפרות אנגלי חתם מכתמו הידוע "הפטריוטיזם הוא מפלטו של הנבל", הוא לא שת ליבו כי הינו חוטא בהכללה. מפרשיו אמנם מקלים עליו באומרם כי כלל לא כיוון לגנות הפטריוטיזם אשר ראה בו סממנים חיובים, אלא את האופורטוניסטים העושים שימוש בפטריוטיזם כקרדום לחפוור בו מאוויי לב אנוכים.
אלא שאדון סמואל ג'ונסון טעה ביותר מכך כמובן. הוא חטא בחטא ההכללה, הוא לא השכיל לדקדק בהבדלים שבין "לאומנות" ל"לאומיות" ואין המדובר בסמנטיקה אלא במהות. הלאומנות פירושה שלילי, הינה כרוכה בשנאת האחר, בגזענות, בהדרת השונה ומכאן שהינה פסולה והשימוש בה אכן הוא מפלטו של הנבל. הלאומנות הינה כלי שימושי ולעיתים קרובות רצחני בידי שליטים דיקטטורים וטוטליטרים הבאים להצדיק זוועותיהם בפטריוטיזם מזוייף. לעומתם אנשי הלאום המחזיקים ברגיל באידאולוגיה הדמוקרטית אשר מאפשרת חופש ביטוי, תעסוקה, תנועה וכדומה לכל ומכאן שהפטריוטיזם הלאומי הינו חיובי ביותר מאחר שמשמש ככלי חיוני בידי הדמוקרט להגן על עצמו ובני לאומו. ללא פטריוטיזם לאומי הבא לקבץ ולהציב ובדין את הציבור מאחורי רעיון הלאום וקיומו קרוב לוודאי כי הדמוקרטיה תיכחד מכל וכל. כיצד כל זאת ענינו בנושא המאמר? זאת יובהר מיד.
חשוב לציין כי בישראל רידדו את האבחנה בין לאומיות ללאומנות ולא בכדי. הכפשת "חובבי ציון", אלו מרבית הציבור הישראלי, למרות לאומיותם היהודית החיובית, מתאפשרת בכך שמאצילים להם תג של לאומנות עם הקשרים חזקים לגרמניה הנאצית (הלאומנית). המאצילים מודעים כמובן להבדל המהותי בין שני המושגים אך במלחמת ההכפשות של "עוכרי ציון" כנגד "חובבי ציון" הכל מותר. למותר לציין כי המרדדים העיקרים, שלא במפתיע, הינם דווקא אנשי אקדמיה המודעים בבירור להבדלי המושגים ולכן סביר כי נוהגים כך במכוון למעו העצם דם רע ופלגנות.
זכויות אדם כקרדום לחפור בו
כאשר פעילי "זכויות אדם" מנסים לקדם עניניהם הם משתמשים באורח חופשי, פרוץ ומדאיג במונח "זכויות אזרח (אדם)". הללו מצפים וסמוכים ובטוחים כי יענו בחיוב מהצד הנגדי, אלו אנו - בני פלוגתם, מאחר שיודעים כי אנו הרואים עצמם אנשי העולם הגדול ונאורים ביחס, קשה עלינו הר כגיגית להתעלם מההקשר ההומני-מוסרי הכרוך בביטוי מעורר מצפון ולב זה. פעילי השמאל עד שמאל רדיקלי הנוטים לערוך שימוש מופרז במונח "זכויות אזרח" סומכים על "התקינות הפוליטית" הטבועה בנו, המהווה חלק בלתי ניפרד (ובזוי לחלוטין) באורחות החיים הדמוקרטיות שלנו מאחר שאנו חשים כי הימצאנו במרקם החיים הדמוקרטי, מחייבנו להתחשב באורח חורג מהרגיל, הנכון והמדתי בסובבים אותנו. דהיינו, "תקינות פוליטית " הינה אחיזת עינים הבאה להשתיק את מצפונו של המועמד ללישה מוחית ולעיתים קרובות מדי גם את ערכי המוסר והאידאולוגיה בה הינו מחזיק וזאת על מנת לרצות הסובבים אותו. והחשוב מכל, לקצור הטבות ותמיכה בדרכו אשר ברגיל לא היה מקבלה. והיוצא מכך הוא כי במרבית המקרים השימוש במונח "זכויות אזרח" נובע ממצגת שוא של "תקינות פוליטית" ובאשר זו הינה בבירור "מפלטו של הנבל", הרי היוצא מכאן הוא כי השימוש במונח "זכויות אזרח" במרביתם המכרעת של המקרים תוך מהלך מרקם חיינו הדמוקרטי הינו בהחלט "מפלטו של הנבל". וכך אנו סוגרים מעגל וההקשר למחתמו של סמואל ג'ונסון, הסופר האנגלי החביב.
מספר דוגמאות יבהירו נושא התקינות הפוליטית ונושא מפלטו של הנבל בהקשר זכויות האזרח.
תופעה ידועה בין אנשי תקשורת וכותבי מאמרי דעה היא התנהלותם באורח התקינות הפוליטית מחשש שמא יזכו לקיתונות בוז מחבריהם, ידידיהם, בני משפחתם, חבריהם לעבודה וכדומה כך שהינם מחליקים ומשייפים פינות, מעגלים אותן עך מנת לא לבוא בהתנגשות עם סביבתם – זו תקינות פוליטית.
כאשר ביצע אהרון ברק את המחטף הפוליטי שלו הקרוי "המהפכה השיפוטית" בה ה"הכל שפיט", מהפכה אשר במדה ותמשיך ותתנהל כפי שהתנהלה עד כה הרי תחריב את מדינת ישראל, ללא כחל וסרק, הוא ביסס את הצלחת המחטף על הבנתו כי לכשיעלה את "נשק יום הדין", נימוק "זכויות אדם ואזרח" לא יעזו חברי הכנסת הטובלים ממילא בשרץ התקינות הפוליטית, להתנגד לכך מאחר ששואפים להראות "נאורים " לסביבתם הפוליטית והאזרחית והם יאשרו את המחטף גם אם חושדים הם בו ככזה.
ההכנות לשינוי מדיניות סע"ח (סדר עולמי חדש)
אלא שהתאור לעיל הינו כבר מיושן מעט, הינו מדויק עד שנת 2006 בלבד והינו חלקי לאחריה. אירגוני "הסדר העולמי החדש" (סע"ח), הם "המועצה ליחסי חוץ" האמריקנית ו"אירגון בילדרברג" המזוהה עם האיחוד האירופי, שינו טקטיקה. שינוי הטקטיקה אשר נועד בסופו של יום להאיץ משמעותית בניגוד לעבר, את ביטול הלאומים בעולמנו ולהעלות ממשלה אחת טוטליטרית על אוכלוסיית עולם המופחתת ב80% (כמליארד בני אדם בלבד יוותרו בכל העולם אשר "יופחתו" כאמור, בשיטות דרקוניות). כרוכים בכך הינם גם הקמת משטרה עולמית אחת וכח צבאי עולמי אחד, מטבע אחת עולמית, אזור סחר אחד עולמי ללא גבולות כאשר כל זאת נישלט בידי קבוצה קטנה יחסית של מנהיגי סע"ח ההופכים את האנושות לעבדיהם הנירצעים. שינוי המגמה הניזכר לעיל.ניסמך כולו על עליתו לשלטון של ברק חוסיין אובמה על הממשל האמריקני והיותו חבר מן המנין בכל אירגוני "הסדר העולמי החדש" (יכונה כאן בקיצור - סע"ח). מפעיליו בסע"ח של אובמה העריכו כי האיש נוח ללישה ואכן צדקו.
התזה אשר שלטה בקרב מנהיגי סע"ח מאז אמצע המאה השמונה עשרה אך בפרט מאז עלית הדמוקרטיות המערביות לבכורה עולמית לאחר מלחמת העולם הראשונה, גורסת כי יש להשליט את מהפכת סע"ח כניזכר לעיל תוך חתרנות רכה ותוך התחשבות בדמוקרטיות המערביות ואורחות חיי האזרחים החיים בדמוקרטיות אלו. במסגרת זו הופעלו בעיקר שיטות דיס-אינפורמציה, קניית נאמנים בכסף מלא וחתירה זהירה תחת קיום המשטרים הדמוקרטים המערבים. גם חתירה נוקשה יותר נערכה אך כנגד מדינות "חלושות ביחס", מדינות "הטרף הקל" כגון מדינות דרום מזרח אסיה ומרכז אמריקה.
מדיניות ההתערבות הרכה יחסית הופרה במספר מיקרים ראויים לציון, כאשר בנקאי סע"ח מימנו בסכומי עתק את המהפכה הקומוניסטית ברוסיה (על ידי בנקאים בינלאומים אנגלים והולנדים) ואת משטרו הנאצי של היטלר (רוקפלר הגרמני האמריקני היה מממן ידוע לשיקום מאמץ הצבאי הגרמני עם עלית היטלר לשילטון). אנשי סע"ח עקבו אחר האידאולוגיה המהפכנית הגורסת יצירת מצב כאוס אזרחי ומדיני אדיר בנקודה מסוימת אשר יוביל את האזרחים ומדינות "איכפתיות" אחרות לדרוש התערבות כוחות בינלאומים אשר יקבלו שליטה על מוקד הכאוס. אלא שעד תום מלחמת העולם השניה נהגו אנשי סע"ח באיפוק יחסי לשם מילוי גחמותיהם השטניות.
הללו, אנשי סע"ח יכלו לרשום לעצמם מספר הצלחות לא מבוטלות כגון, ייסוד "חבר הלאומים" לאחר תום מלחמת העולם הראשונה (1920), ייסוד האו"מ לאחר תום מלחמת העולם השניה, ייסוד ה"איחוד האירופי" ואזור ה"יורו", ייסוד נאט"ו וכדומה. כל אלו נוסדו באופן ישיר בידי אנשי סע"ח, ובעיקר הבנקאים הבינלאומים עתירי הממון ופעילי השטח מאותנני הסע"ח. לאדם ברחוב, לאזרחי הדמוקרטיות המערביות לא היה כל קשר להקמתם של גופים אלו ואף לא היתה כל כוונה לשתפם מאחר שאמורים היו לפעול בסופו של יום כנגד האינטרסים של האנושות, באשר מטרתם היתה קידום יצירת ממשלה עולמית טוטליטרית אחת וביטול מדינות הלאום מכל וכל.
הנה כי כן, אזרחים רבים במדינת ישראל מתבוננים באותם ארועים גלובלים שברומו של עולם (תרתי משמע), במדה וכלל מודעים להם, ומרגיעים מצפונם כי אלו קיימים בספירות אחרות ואינם משפיעים על חיי היום יום של הישראלי הממוצע. אין טעות קשה מזו. אירגוני "הסדר העולמי החדש" קובעים, באמצעות שלוחיהם בתוככי מדינת ישראל, כל תג ופסיק מהמתחולל במקומותינו וקובעים ויקבעו את יכולת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי בארץ ישראל בהווה ובעתיד לבוא. למערכת המשפט, התקשורת ולפוליטיקאים חלק ניכבד בכך שהנושא הניכבד ביותר המשפיע על חיינו, נעלם לחלוטין מתחת למסך הרדאר הישראלי. הללו כולם מודעים לכובד הנושא אך התקינות הפוליטית וחשש, אמור גם פחד ממשי מונע דיון פתוח בכך. די אם ניזכר כי הממשלה הנוכחית טירפדה ניסיונות חיונים להשבת בית המשפט העליון לממדיו הנכונים וכן טירפדה הממשלה את הטיפול מציל חיי אזרחי ישראל רבים במימון האנטישמי מארצות הים לעמותות חוץ פרלמנטריות בישראל. אכן אנשי התקשורת והפוליטיקאים שלנו מפחדים לעורם, פשוטו כמשמעו.
שינוי כיוון אלים בסע"ח
אלא שנפל דבר בדרג מקבלי ההחלטות של סע"ח, ב"מועצה ליחסי חוץ האמריקנית ו"אירגון בילדרברג" האירופי המהווים הלכה ולמעשה גוף מהפכני אנרכיסטי אליטיסטי כאחד. אי שם במחצית הראשונה של העשור הראשון למאה העשרים ואחת היגיעו מנהיגי סע"ח למסקנה כי תהליך הפיכת עולמנו לממשלה יחידנית טוטליטרית מתנהל לאטו ובעצלתים מדי לטעמם. החלטות נפלו בשנים 2006-2007 בכינוסי סע"ח הסודיים לשנות כיוון לעבר האגרסיבי יותר.
מוסדות אקדמים באירופה ניבחרו לפתח, לקדם ולהוליך את האידאולוגיה האלימה-במסווה החדשה ובפרט בסרביה אשר היתה פרוצה לכל שבשבת אידאולוגית מזדמנת. הוביל את השינוי ה-סי.אי.איי האמריקני אשר מימן ניכבדות דרך קרנות קש (קרן פורד למשל וכספים סיבוביים ומולבנים של הבנקאים הבינלאומים)) את הפעילות "האקדמית" הזו אשר נועדה ליצור מצע אידאולוגי למהפכנות אזרחית במדינות חלושות יחסית. "סיסמת הקרב של האידאולוגיה המהפכנית האגרסיבית זה מקרוב נוצקה נודעה בשם "זכויות האזרח".
שלוחי סע"ח הבינו כי ניתן להתערב ולהשתלט באורח מהפכני, אלים ובאין מכהה תחת מטריית "זכויות האזרח" על מדינות ועמים וזאת בתמיכת האזרחים ודעת הקהל מוכוונת תיקשורת שבויית ומממומנת סע"ח - דהיינו, הנפת דגל "זכויות האזרח" כתרוץ האולטימטיבי לכיבושים קולוניאלים נוסח סע"ח ונוסח העולם המודרני של המאה העשרים ואחת. יש להודות, זו נוסחה מנצחת בפשטותה בידים מהפכניות נכונות.
יתרה מזו, על מנת להצליח במסעי הכיבוש הקולוניאלי החדשים נידרשה היתה כמובן תמיכת ההמון בארץ היעד במטרות המהפכה וזאת על מנת ליצור מצג שוא כי המהפכה הינה אוטנטית ובאה מבפנים (הללו ניקראים גם אידיוטים מועילים), כאשר לאמיתו של דבר, הכל מכל כל הגיע מבחוץ, כסף, הדרכה, אידאולוגיה, עזרה כלכלית וצבאית, הכל.
דוגמיות ארועים להשלטת סע"ח בעולם
ארועי בוסניה והבלקן במחצית שנות התשעים למאה הקודמת הינם דוגמא טובה (שלילית ופסולה ) לנאמר לעיל. התערבותה הצבאית של נאט"ו שם הוותה דוגמא מופלאה כיצד התזה של סע"ח פועלת והיטב לטעמם . העובדה שקלינטון איש סע"ח בכיר (עד היום) אשר הוביל את מתקפת נאט"ו בבלקן גרם למעשה לבכיה לדורות באשר יצר בסיס אל קעידה מפלצתי, אמורפי, חסר פיקוח ובקרה ממש בתוככי הבטן הרכה האירופית (ע"ע קוסובו), לא טרדה מנוחת אנשי סע"ח מאחר ובכוונתם היתה ממילא ליצור כאוס אדיר באירופה עם השתלטות האיסלם במוקדים שונים בה ועליה, אשר יאלץ את האירופים להתחנן ברבות הימים להתערבות זרה של כוחות סע"ח בינלאומים כמובן, לחלצה מהבוץ האיסלמי ובכך להשלים, לאחר נפילת האחוד האירופי שהינו כישלוני למהדרין, את השתלטות ממשלת סע"ח העולמית על אירופה.
הארועים שקדמו ל"אביב הערבי", הפכו בכוונת מכוון ובידיעה מוקדמת ברורה ל"חורף ערבי" אשר נהגה ונערך תחת מסלול יצירת הכאוס המכוון והמתוכנן במזרח התיכון. סופו של תהליך מכוון להביא לתחנוני עמי האזור להתערבות צבא בין לאומי (בפיקוד סע"ח) בנעשה ולהשאר שם לאחר מעשה כמרכיב אינטגרלי בממשלה העולמית הנוצקת באזורנו.
אם ניזכר הרי אך לפני כשנה הצהירה יועצת הנשיא אובמה כי על ארה"ב להתערב צבאית במדינת ישראל, להפיל את שילטון הימין ולהעלות לשלטון ממשל נוח לארצות הברית וכמובן לסע"ח. לא בכדי מונתה אותה יועצת לפני מספר חודשים ליועצת ראשית, קרובה במיוחד לנשיא אובמה, איש סע"ח וותיק (כמו גם חבר ומוביל באירגוני "בוהמיין גרוב", ו"בילדרברג").
כל האביב הערבי כולו נישען על סיסמת הקרב המשוחזרת של סע"ח דהיינו "זכויות אדם-אזרח". בשם זכויות מפוקפקות אלו שלאיש לא באמת ובתמים איכפת בגינם, פרצה המהפכה בתוניסיה. רק תמים יחשוב כי הרוכל שהצית עצמו בשוק הקים מהפכה. זו היתה מוכנה כבר ובתזוויג מקרים, חפף מעשה ההקרבה בשרפה של הרוכל עם ההכנות האחרונות להפיכה שם ושימש תרוץ נאה לה. כך ניזומו המהפכות במצרים, בלוב, בתימן ובישראל.
הנה כי כן, אין צורך יותר בצבאות כבירים על מנת לחולל הפיכה בכל מדינה שקושרי סע"ח יחפצו בכיבושה. די אם יממנו ויסיתו את תושבי אותה מדינה, יהפכום לאידיוטים מועילים אשר יוציאו עבורם את הערמונים מן האש ללא מאמץ רב למעט המימון לכך ובזה לא קיים מחסור כלשהו שהרי אנשי סע"ח הינם מהעילית הכלכלית המשפיעה ובעלת מקורות הממון האדירים ביותר בעולמנו. תוכנית ניבזית? אפשר ואף שטנית? אכן כן, אלא שאיננו עוסקים כאן בחבורות "אמא תרזה" אלא באנשים חסרי מצפון ומוסר, ללא א-לוהים בליבם.
בשם "זכויות האזרח" מרשה לעצמה ארה"ב באורח מחוצף להתערב בנעשה בסין. לא זכויות האזרח הסיני טורדות מנוחת האמריקנים אלא הצורך הנואש לגמד את ההשפעה העולמית הסינית הגוברת ולנסות להשתלט על מהלכים סינים בדלת האחרוית שדרך "זכויות אדם" לכאורה.
ההתערבות הקולוניאלית האירופית והאמריקנית בנעשה בלוב והפלת שלטונו של קדאפי שם נשענה כולה על מנטרת "זכויות אדם-אזרח". גם כאן לא עניין איש באירופה אותן "זכויות אזרח" לובי מומצאות. אירופה ניזקקה למקור נפט זמין נוח, קרוב וזול ולוב על אוצרות הנפט שלה הוותה התשובה הנאותה לטעמם של האירופים והאמריקנים מאירגוני סע"ח. והשאר כבר הסטוריה.
אכן כן, גם ישראל.
קדמה לנסיונות ההפיכה הכוללת בישראל וכהכנה לה "המהפכה החוקתית" של ברק אשר הינה כולה יציר כפי סע"ח ובהשראתה. אהרון ברק לא שירת בכהונתו כנשיא בית המשפט העליון את מדינת ישראל, ברק שרת את סע"ח וכוונותיה האוניברסליות הגלובליות להקמת ממשלה עולמית. גם דורית בייניש היתה עבד נירצע לסע"ח דרך "הקרן לישראל חדשה" שהינה הזרוע הביצועית של סע"ח בארצות הברית כנגד ישראל. ישית הקורא ליבו כי אהרון ברק תרץ את ההפיכה החוקתית שלו בצורך לשיפור "זכויות האזרח" במדינת ישראל – לא פחות. כמובן שאהרון ברק היה מודע למעשיו אשר תואמו על ידי משת"פים באקדמיה האמריקנית עם סע"ח. ברק העביר דוחות פעיולותו לא לכנסת ישראל או למערכת המשפט אלא לאוניברסיטת הרווארד, לאנשי הקשר שלו שם. אהה כן, עיקר שכחנו....ברק חיצרץ עצמו עד דלא ידע כמגינה של הדמוקרטיה הישראלית באותו זמן ממש שעמל להחלישה ולהרסה מבפנים (ע"ע אברהם בורג בשטח הפוליטי). ואכן, אהרון ברק תוגמל נאה עקב פעילותו זו. שבעה-עשר (17 בתי מידות, לא פחות), אשר בבעלותו של "הפקיד הממשלתי" ברק מעידים בבירור: "כך יעשה לאיש שסע"ח חפץ ביקרו".
למותר לציין כי כל פעולות ברק ובייניש אחריו קיבלו הגנה גורפת מאנשי תקשורת ישראלים מובילים ופוליטיקאים בפרוטה בכנסת ישראל המשרתים במחשכים את סע"ח, נהנים מתגמולים ותקבולים שמנים, מכספי אתנן ושווה ערכו ואף הם מחציפי פנים כ"מגיני הדמוקרטיה הישראלית" בעודם מקעקעים אותה ביודעין מבפנים.
ככלל, טיעוני ההגנה והמגינים על תעתועי בית המשפט העליון הפכו לנייר הלקמוס הישראלי אשר בו יכול האזרח ללא מאמץ רב לאתר את משתפי הפעולה עם סע"ח כנגד ישראל (באמצעות קשריהם עם נציגת סע"ח היא "הקרן לישראל חדשה"). אין דבר תמים, אקראי או שאינו מכוון בפעולות זדים ישראלים אלו, הם מודעים היטב למעשיהם, נהנים ממשמני קרנות אנטישמיות ופועלים בגלוי ובמחשך כנגד קיומו של העם היהודי בארץ ישראל.
כפעולת הכנה נוספת, נוסד בשנת 2008 בארה"ב אירגון "ג'יי-סטריט" אשר בא לחסום את איפ"ק, הוא ארגון השדולה המרכזית היהודית הפרו-ישראלית הוותיקה, בארצות הברית. איפ"ק הפכה למכשול בפני סע"ח להשליט מדיניות "הממשלה העולמית" במזרח התיכון, עקב תמיכתה הבילתי מסוייגת בישראל למול הממשל בוושינגטון (ובפרט, יחדיו עם הקונגרס האמריקני הלעומתי לאובמה) וכך נוצר הצורך לתקוע מקלות בגלגליה בוושינגטון. המממן הכבד של אירגון ג'יי-סטריט האנטי ציוני המובהק, הינו ג'ורג' סורוס, אף הוא יהודי אנטי ציוני, אוטו-אנטישמי ידוע, משת"פ עם הנאצים כקאפו במלחמת העולם השניה, מליארדר בהווה וחבר בכיר בסע"ח. מיד נבהיר לקורא מדוע דווקא מפלגת קדימה הישראלית מגיעה בהרכב חברי כנסת מלא משלה להפגין תמיכה בג'יי-סטריט בוועידתו השנתית. די אם נציין כי בכך הלך "הזרזיר אצל העורב". ג'יי-סטריט הוקמה לשם קידום הפיכה שלטונית בישראל בדרך העקלקלה של השפעה על מדיניות ארה"ב באזורנו כנגד ישראל וראשי מפלגת קדימה שיתפו פעולה להפיכת השלטון בישראל באורח שאינו דמוקרטי. דהיינו, זהות האינטרסים הניפשעת היתה שלמה.
ובישראל מועצמים "זכויות האזרח" לכאורה באמצעות מחפשי העבודה האפריקנים , (לא פליטים. 95% מהם מחפשי עבודה לפי סקר שנערך בין האפריקנים גונבי הגבולות בנינו לפני כחודשיים ימים). גם ההגנה עליהם מהווה אמצעי לכיבוש זוחל של מדינת ישראל והפיכתה למדינת כל אזרחיה על ידי שינוי המבנה הדמוגרפי כך שיגמד את "היהודים" ויעלה רוב של גויים-איסלמים אשר במוקדם יותר מהמאוחר תאלץ ישראל לתת בידם זכות בחירה וכל זכויות האזרח. אלו המגינים עליהם בתואנת "זכויות אדם" מודעים היטב לפירכת טיעוניהם אך מקדמים את שיפעת המסתננים המהוים את זרועם הביצועית לשם שינוי אופיה היהודי של מדינת ישראל. אין באמור לעיל לפסול תמיכה ודאגה לגורל גונבי הגבול הללו עד השבתם לארצם ובכל מקרה, קביעת מדיניות מוסכמת לגביהם תיתר סבל מאותם מבקשי עבודה ומתושבי השכונות הנאלצים להצטנף כיום בבתיהם שלא באשמתם.
חשוב לציין כי סקטור הדתים והחרדים בנינו נחשב למכשול קשה, מכשול יהודי-אידאולוגי אשר יש להאבק בו לשם קיעקוע אופיה היהודי של מדינת ישראל והפיכתה למדינת כל אזרחיה. שוב, אזרחי ישראל יכולים לאבחן בפירוט רב מי הוא משתף הפעולה עם סע"ח וזרועה הביצועית "הקרן לישראל חדשה". רובם ככולם של מגני ומכפישי הדתים והחרדים כמו גם מתישבי יו"ש, לא עושים זאת לשם שמים. הם משרתים את שולחיהם מעבר לים, הן במעשה והן במחדל, הן בכוונת מכוון והן "כאידיוטים שימושים" (ע"ע למפל ודומיו). הללו, נהנים מאתננים מפליגים ומהווים בינינו "גיס-חמישי" כנגד זכות קיומנו היהודית בארץ ישראל. הללו כוללים את מרבית "עמותות גולדסטון" הידועות לשמצה ודומיהן המתפרנסים יפה משטנת ישראל והוצאת דיבתה רעה בשם "זכויות האדם" הפלשתיני ובשם "חופש הביטוי להכפיש ולהסית כנגד היהודים בארץ ישראל בעוד ישראל עדיין עומדת על נפשה כקדם. הללו הם בנוסף, מרבית אנשי התקשורת בנינו והללו הם חלקים ניכבדים מקרב הסגל האקדמי באונברסיטאות ישראל. התזה המקובלת על טוטמי ישראל חוצה ופנימה כי קיעקוע ("חיסול"?) המגזר הדתי-חרדי בישראל יתרום רבות לחיסול הזהות היהודית של ארץ ישראל, יש לו על מה לסמוך באשר מגזר זה הוא נושא דגל היהדות העיקרי בארצנו.
ניסיונות הפיכה בישראל
שלוש פעמים נערך בעת האחרונה "פוטש" (הפיכה) כנגד שלטון דמוקרטי ניבחר במדינת ישראל.
נסיון הפוטש הראשון – נערך בקיץ 2010. שותפים היו לו יוסי ביילין, שימון פרסקי וציפק'ה שפיצר. ביילין וחבורתו (”יוזמת ג'נבה" ו"שלום עכשיו" סניף ארה"ב), בילו כחצי שנה משך שנת 2009 בארה"ב בתאום ההפיכה בישראל עם יועציו היהודים של אובמה כדוגמת רם עימנואל ודוד אקסלרוד, כמובן בברכת אובמה וזאת כהכנה לתפיסת אובמה את השלטון במקום ג'ורג' וו. בוש. בראשית שנת 2010 זומנו פרסקי ושפיצר לארה"ב לתאומים אחרונים. פרסקי זומן לבית הלבן מספר פעמים (בעת כהונתו כנשיא מדינת ישראל – אוי לביזיון) , שפיצר – גם היא מספר פעמים (כראש האופוזיציה לממשלה – שוו בנפשכם), למשרד החוץ האמריקני לפגישות "עבודת-הפיכה" עם הילארי קלינטון. המטרה היתה ליצור מרד חברי כנסת אשר יאורגנו להפיל את בנימין נתניהו וממשלתו מהשלטון. נציין כי נתניהו דילג בקלילות מעל משוכה זו בשימו את הקושרים ללעג וקלס. לזה שיפשפש בזיכרונו, הרי הקשרים בין פרסקי-את-שפיצר לבין נתניהו נותקו עקב כך לזמן רב מאד ואפשר להבין ולהצדיק בכך את נתניהו, אם כי כשל בכך שלא נתן לארועים אלה פומבי (באמצעי עקלתון).
נסיון הפוטש השני- נערך כולו בסימן...אכן כן, "זכויות אזרח" כמובן. "המחאה החברתית" נהגתה ויוזמה כולה במשרדי "הקרן לישראל חדשה" (כאמור שלוחת סע"ח), במקביל לפעולות ההפיכה במצרים ולוב. כאן זכו הקושרים להצלחה רבה יותר. כפי שציינו למעלה, הרי שססמת הקרב של הקושרים דהיינו "זכויות אזרח" עובדת על מוחות נילושים ולעיתים גם בצדק באשר קיימת אמת כלשהי בזעקתם של שכבות מסוימות בישראל. אלא שהאמת הקיימת הינה חלקית בלבד, זו חצי האמת, המעמד הבינוני הישראלי לא באמת נפל לבור העוני אלא התעקש לחיות חיי רווחה מעל לאמצעיו וכאשר אפסו מקורוותיו הוסת על ידי יוזמי המחאה האנטישמית מארצות הים בנוסח הידוע של "אידיוטים שימושים", לחרף ולגדף ולהפיל את הממשלה אשר אמנם נושאת על כתפיה אחריות מסוימת לאי מילוי צרכי האזרח במלואם אך כמובן כי לא כצעקתה. גם בפוטש זה מלאה מפלגת קדימה והעומדת בראשה שפיצר תפקיד מוביל. שינאתה לנתניהו בילעה עליה דעתה עד כדי פעולות בגידה בעמה ומדינתה. את הפסדה הפוליטי לשאול מופז ניתן לראות בהחלט כצדק פואטי. לשאול מופז מגרעות משלו אך בוגד באמון עמו הוא לא.
מחאת קיץ 2011 לא ניבלמה על ידי נתניהו כל כך כמו על ידי הציבור השפוי במדינת ישראל אשר הבין לאן מוליכים אותו זדי ומנהיגי המחאה ופשוט חסם אותם בכך שלא שיתף פעולה (אך כ- 5% מתושבי מדינת ישראל לקחו חלק בארועי המחאה). אין באמור כאן לפסול מחאה חברתית במדה ומטרותיה ראויות ותחת קונצנזוס לאומי, בלא שגורמי חוץ אנטישמים יבטשו בקירבנו ממניעים פסולים.
ניסיון הפוטש השלישי - נערך בעצם כתיבת שורות אלו. כאן כבר חברו "גנרלים ואדמירלים" הקשורים בעטיני סע"ח דרך "הקרן לישראל חדשה" (אכן כן, עד לשם זחל הרקב, עד לצמרת הביטחונית שלנו חדר הסחי – אוי לאותה הבושה), ועד למארגני "מחאה חברתית -2" המיועדת להערך בקיץ 2012. השחקנים הראשים לא השתנו גם הדרכים הינן ממוחזרות. אלא ששוב לא הביאו מארגני הפוטש בחשבון את נתניהו. ראש הממשלה מטרפד את הפוטש השלישי בהליכתו לבחירות מוקדמות (רבים תוהים מה הוא הצורך בבחירות כעת – הנה היא התשובה, חיסול ממוקד לניסיון הפוטש השלישי). נושאי חוק טל וגיוס החרדים הינו רק תרוץ החזית להליכה לבחירות, זו אינה הסיבה לאשורה. נתניהו רמז למעשה לכיוון הסיבה להליכתו לבחירות ואמר כי הוא מחפש יציבות לממשלתו (ע"ע "פוטש" לעיל). כמובן שאמירה זו היא תרוץ בלבד שהרי קואליציית נתניהו יציבה ביותר. אפשר ונתניהו מקווה כי הבחירות המוקדמות יעניקו רגיעה לפוליטיקה הישראלית מניסיונות ההפיכה של סע"ח הנערכות באמצעות "הקרן לישראל חדשה". הערכתנו היא כי במדה וחוסיין אובמה, הוא המקור הראשי לנסיונות ההפיכה בישראל, יזכה בתקופת כהונה נוספת בבית הלבן, ימשיכו נסיונות ההפיכה כנגד ממשלת נתניהו כמיקודם ואפשר כי אף במשנה מרץ מאחר שאובמה אינו תלוי עוד בקול היהודי עד גמר כהונתו השניה.
עבורנו האזרחים, סיסמת "זכויות אזרח-אדם" הפכה לבחון, לנייר הלקמוס, לנוסחה לפיה יכולים אנו לשפוט את העומד למולנו ולהעריך את ניזקו לנו. אמנם זכויות הפרט, האזרח והאדם כאשר הינן נישאות בתום לב ובכוונה נאותה הינם חיוביות, חיוניות ורצויות ביותר אלא שזה אינו המקרה. המירב המוחלט של פעולות הדפלומטיה העולמית והישראלית הניסמכות לכאורה על "זכויות אזרח" הינן חזון תעתעים, מאחז עינים ודעת ובאים להפכנו לאידיוטים מועילים בשרות ניפסד של הללו הבאים להשתלט עלינו באורח סימביוטי, מנזק "זכויות האזרח" שלנו ומקעקע הדמוקרטיה.
אהרון רול
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים http://www.aaronroll.com http://www.global-report.net/aroll/>
